פריז של קסלר

ראמן מפורסם עם כמה סניפים בפריז. טעים ואמין.

מנות ישראליות מוקפדות לחלוקה, בחלל תוסס. לא לוותר על מוס השוקולד בשמן זית.

מנות מזרח תיכוניות לחלוקה, רובן צמחוניות. הרבה ירקות, הרבה טעמים.

קפה ומאפים שוודיים. הפסקה מושלמת במארה, עמוס בסופי שבוע.

הקטע שלי זה לשתות בירה מהסופר על הסן. אבל אם מחפשים בר אמיתי על גדת הנהר, זה המקום – מרפסת תוססת עם תצפית לטיילת ולסירות.

מוסד הפיתות של אייל שני הגיע גם לפריז. מילויים משוגעים, ופיתה עם טחינה על חשבון הבית בזמן שמחכים.

כשהמארה נעשה מעייף, אפשר לקחת הפסקה כאן. הכיכר הציבורית העתיקה בפריז, נסתרת (אבל ממש לא סודית).

פאב אירי עם ערב טריוויה באנגלית בימי שני ב-20:00. להגיע מוקדם בשביל שולחן.

קפה איכותי וטעים ברובע הלטיני, עם אזור לעבודה עם הלפטופ.

קרואסונים שזכו בתואר הטובים בפריז. אני מסכים עם הטייטל.

מהגנים הקלאסיים והמזוהים ביותר עם פריז. המינגוויי הסתובב כאן כשהיה מרושש. לתפוס כיסא ירוק ליד המזרקה ולנוח. כדאי גם למצוא את פסל החירות המיניאטורי.

חנות ספרים וקפה בבעלות טאיוונית, ליד גני לוקסמבורג. מקום חמוד לעצירת קריאה וטעינת מצברים.

הסופרמרקט הכי מפואר שהייתי בו. מוצרים מצרפת ומכל העולם, והכתובת שלי למתנות לקחת הביתה.

בישול אינדונזי בחלל יפהפה. שווה לארוחת צהריים באזור האנווליד.

אם יש זמן רק למוזיאון אחד בפריז, לכו על זה. מהיפים בעולם – גם האוצרות וגם הבניין (הוא שוכן בתחנת רכבת ישנה).

מוזיאון לאמנות לא אירופית – מסכות, טקסטיל ופיסול מאפריקה, אסיה, אוקיאניה והאמריקות. לבניין יש קיר צמחייה חי לאורך הנהר, והתערוכות המתחלפות הן הסיבה הכי טובה לבקר.

גן הפסלים היפה בפריז. לבוא בשביל הגן לא פחות מבשביל היצירות שבתוכו.

פארק מקסים ברובע 8 השקט. לשוטט בין קולונדה מהמאה ה-18 סביב הבריכה להריסות רומנטיות (מזויפות). ירוק, רגוע, בעיקר מקומיים.

מקום קטנטן ויפני במיוחד שמתמחה בסובה. ממליץ להזמין את החציל במיסו ואת הקרם ברולה, ולבוא מוקדם כדי לתפוס שולחן (אחרת התור ארוך).

בישול טבעוני יצירתי, מהטובים בפריז. בנוי לחלוקה, כ-2 מנות לאדם. לא כל הצלחות נבראו שוות, אבל הטובות שבהן יוצאות דופן.

ראמן טעים, עם אפשרות ישיבה על הרצפה למי שרוצה.

מקום קטנטן ומשפחתי בבלוויל שמנהלת משפחה סינית חמה ומתוקה. בואו בשביל הפודינג טופו ב-2 אירו.

מוסד מקומי (בעונה יש תור). מאפים ברמה גבוהה מכל סוג.

גלידרייה שהיא גם בר יין טבעי. טעמים כמו שמן זית ומאצ'ה, וכדור גלידה לצד כוס יין.

האחות הגדולה של Petit Bao. מנות סיניות נדיבות, והחציל המטוגן הוא הכוכב.

בר-מועדון שמתחבא מאחורי חזית של חנות. די-ג'ייז, עיצוב מטריף, ותמיד שמח.

בית קפה מרווח בסגנון תעשייתי ליד התעלה. הקפה טוב מאוד.

טבעוני פאן-אסייתי ליד התעלה, במחירים שפויים. טעים מאוד.

ספק מסעדה ספק בר יין צעיר ומקומי. מנות צמחוניות קטנות לחלוקה. מקום בילוי כיפי.

צעיר, רועש ופופולרי באמת. האפי אוור מהזולים בפריז.

הסביח הכי טוב בפריז (ואולי גם היחיד). אוכל רחוב ישראלי קלאסי, בזול. שניצל בפיתה חמישי עד שבת.

פיצה מעולה. להזמין את ה-Cosmic Ninja (בורטה וטראפלס).

טבעוני שעושה תחליפי בשר כמו שצריך, בחלל מעוצב. להזמין את הקורדון בלו, ולחלוק את המנות הקטנות.

דאמפלינגס מהירים וטעימים, עם כמה סניפים בפריז. זה הסניף שב-Boulevard Voltaire.

סינית פשוטה בלי קישוטים. ביאנג ביאנג ועוד אטריות משוכות ביד.

מקום עם שני שולחנות שמנהלות אמא ובת. בואו בשביל הדאמפלינגס.

פינה שקטה ליד Marché d'Aligre. הקרואסון פריך מבחוץ, רך מבפנים.

תאילנדי צמחוני לגמרי ברובע 13. אווירה נעימה ומנות מצוינות.

מקומי, זול וטעים מאוד. להתכונן לתור.

לפילוסופים שבינינו: סארטר ודה בובואר חולקים כאן קבר, ומעריצים מכסים את האבן בנשיקות שפתון ובכרטיסי מטרו. שקט יותר מ-Père-Lachaise, ונעים להליכה ברובע 14.

פארק מקומי ברובע 14 שרוב המבקרים מפספסים. גבעות קטנות ושבילים מתפתלים סביב אגם – שקט באמצע השבוע, מלא מקומיים בסוף השבוע.

אם חייבים לראות את מגדל אייפל מקרוב, עדיף מכאן. הגנים מטפסים במעלה הגבעה מעבר לנהר – נוף נהדר, ורגוע יותר מההמון שמתחתיו.

אין כאן בגטים. רק לחמים ומאפים מיוחדים, והקרואסון מהטובים במונמרטר.

מאפייה מהדור הישן ב-Abbesses, בלי הייפ. בואו בשביל הקרואסון (או הבגט).

הבזיליקה הלבנה שבראש מונמרטר.

בויון פריזאי קלאסי – אוכל צרפתי מסורתי וזול, בחלל מפואר מהדור הישן. לא הבישול הכי מעודן שיש, אבל באים בשביל האווירה. להזמין שולחן מראש.

בר-מסעדה בתוך תחנת רכבת ישנה על ה-Petite Ceinture. קהל צעיר, וכדאי לבדוק מה קורה שם לפני שבאים.

הנוף מהמדרגות שמתחת לבזיליקה. הכי כיף לבוא בגולדן האוור.

בית קפה שכונתי ואינטימי במונמרטר. אווירה טובה, קפה טוב.

פארק קצת פראי עם מקדש, מצוקים ואגם. דשא מצוין לשכב עליו ולאבד אחר צהריים שלם.

בית הקפה הפריזאי האהוב על בת הזוג שלי, והיא מומחית לבתי קפה. סמכו עליה.

בית קברות, אבל פחות קודר משזה נשמע. גבעה ירוקה שבה נחים אדית פיאף וג'ים מוריסון. בואו בשביל השוטטות, לא בשביל להתאבל.

מנקודות השקיעה היפות בפריז, עם מגדל אייפל באופק. קהל צעיר ומקומי מתאסף כשהאור יורד.